החלטה בתיק בר"ם 4925/13

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כבוד השופטת מ' נד"ב) מיום 9.6.2013, בה נדחתה בקשה למחוק את כתב התשובה שהגישה המשיבה 1, עמותת כן לזקן - לקידום זכויות הותיקים (להלן - המשיבה 1).

2.        ביום 29.7.2012 הגישה המשיבה 1 נגד המבקשות ונגד המשיבים 19-2 (להלן - הנתבעים) בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן - הבקשה לאישור). עניינה של הבקשה לאישור הוא בטענת המשיבה 1, כי ברשויות המקומיות הנתבעות לא מוקנית הנחה בתשלום הארנונה בהתאם לסעיף 13א(א1) לחוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989, ותקנה 1(1) לתקנות האזרחים הוותיקים (הטבות לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה), התשע"ב-2011. בקצרה ייאמר, כי עניינן של הוראות אלו הוא במתן הנחה בתשלום הארנונה ל"אזרחים ותיקים" (כהגדרתם בחוק האמור), המקבלים "קצבת זקנה לנכה" לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. לטענת המשיבה 1, הרשויות המקומיות אינן מקנות הנחה זו, כנדרש מהן על-פי חוק.

3.        לאחר שהנתבעים הגישו את תשובותיהם לבקשת האישור, במסגרתן הכחישו את טענות המשיבה 1 והתנגדו לאישור התובענה הייצוגית, הגישה המשיבה 1 ביום 4.2.2013 כתב תשובה מטעמה במענה לטענות הנתבעים (להלן - כתב התשובה). ביום 7.2.2013 הגישו המבקשות בקשה למחיקת כתב התשובה (להלן - בקשת המחיקה). לטענת המבקשות, בכתב תשובה זה נעשתה על-ידי המשיבה 1 הרחבת חזית אסורה. המבקשות טענו, כי המשיבה 1 מנסה במסגרת כתב התשובה לערוך שיפורים בבקשת האישור, תוך הוספת טענות וראיות חדשות. המבקשות הוסיפו, כי המשיבה 1 כללה בכתב התשובה מטעמה טענות העומדות בסתירה לטענות שהעלתה בבקשה לאישור. ביום 9.6.2013 דחה בית משפט קמא את בקשת המחיקה. נקבע, כי כתב התשובה "מהווה תשובה ראויה ומתבקשת לטענות שנטענו בתשובות המשיבות [המבקשות בבקשת רשות הערעור דנא - א.ג.]". בית משפט קמא הוסיף, כי אין מדובר בהרחבת חזית, וכי התשובה שהוגשה על-ידי המשיבה 1 "מחדדת את השאלות שבמחלוקת בין הצדדים נוכח תשובות המשיבות". כן קבע בית משפט קמא, כי בקשת המחיקה הייתה "בקשת סרק" וחייב את המבקשות בהוצאות משפט לטובת המשיבה 1. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקשות חוזרות על טענותיהן בפני בית משפט קמא, ועותרות לכך שכתב התשובה יימחק.

4.        המשיבה 1 הגישה בקשה למחיקת בקשת רשות הערעור על הסף. זאת, מאחר שלטענתה, אין מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה באחד העניינים המנויים בסעיף 12(ב) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן - חוק בתי משפט לענינים מינהליים). המבקשות השיבו לבקשת המחיקה. טענתן העיקרית של המבקשות היא, כי ההחלטה בדבר אי-מחיקת כתב התשובה באה בגדר החלטה העוסקת ב"תיקון כתב טענות", כאמור בסעיף 12(ב)(3י) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים. נוכח התוצאה אליה הגעתי, לפיה ממילא אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור, לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה זו.

5.        לאחר שעיינתי בנימוקי בקשת רשות הערעור ובכתבי הטענות שהוגשו בבית משפט קמא, דעתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. אומנם, צודקות המבקשות כי אין לאפשר למבקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לצרף תוך כדי ההליך, ובלא קבלת היתר מבית המשפט, חומר אשר על פי טיבו ואופיו היה עליו להיות מוגש עם הבקשה לאישור התובענה הייצוגית (ראו, למשל, רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור, פיסקאות 6-5 (19.7.2012), והאסמכתאות שם). כתב התשובה המוגש על-ידי המבקש את אישורה של תובענה ייצוגית אינו אמור להוות בימה להצגת טענות חדשות, והוא מיועד למתן מענה לטענות הנתבעים (שם). עם זאת, ככלל נתון לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בנושא מחיקת מסמכים וטענות מכתבי בי-דין (שם, בפיסקה 5). בענייננו, סבורני כי בית משפט קמא לא חרג משיקול הדעת הנתון לו בעניינים מסוג זה (ראו והשוו, רע"א 9200/12 ע. ר. צים שיווק ישיר בע"מ נ' אביטל (17.3.2013)).

6.        התרשמותי היא כי טענות המשיבה 1 בכתב התשובה מטעמה הובאו בעיקרן במענה לטענות שהועלו על-ידי הנתבעים בתשובתם לבקשה לאישור. מדובר בטענות המתייחסות לאופן ולתנאי מימוש הזכאות להנחה בארנונה (וביתר פירוט, האם מתן ההנחה תלוי בעמידה במבחן הכנסה והאם הגורם המחליט על הזכאות להנחה הוא הרשות המקומית או המוסד לביטוח לאומי). טענות אלו הובאו בכתב התשובה במענה לטענות המבקשות בתשובתן לבקשה לאישור (סעיפים 48-45 לתשובת המבקשות לבקשה לאישור המצורפת כנספח ד' לבקשת רשות הערעור). המבקשות מצביעות בהקשר זה על סתירות שקיימות, לשיטתן, בין טענות שונות של המשיבה 1 בבקשה לאישור לבין טענות שהועלו על-ידיה בכתב התשובה. אף אם כך הדבר (ואיני רואה לנכון להביע עמדה בעניין זה), איני סבור כי בנסיבות העניין הדבר מצדיק התערבות בהחלטת בית משפט קמא שלא למחוק את כתב התשובה.

7.        בנוסף, איני סבור שנפל פגם המצדיק התערבות של ערכאת הערעור באשר לצירוף התצהיר לכתב התשובה. אכן, "אין להתיר הגשתן של ראיות שניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית" (רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פיסקה 8 (15.4.2007)). אולם לטעמי, בענייננו בית משפט קמא לא חרג משיקול הדעת הנתון לו בעניין זה. זאת, שכן התרשמותי היא שהתצהיר צורף בתמיכה לטענות עובדתיות שהועלו בכתב התשובה במענה לטענות שהעלו המבקשות בתשובתן לבקשה לאישור. יצוין, כי על-פי תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, גם כתב התשובה שמגיש המבקש את אישור התובענה הייצוגית צריך להיתמך בתצהיר לשם אימות טענות עובדתיות המופיעות בו (תקנה 2(ד) המפנה בהקשר זה לתקנה 2(ג); והשוו, לתקנה 241(ג)-(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

8.        לבסוף, המבקשות טוענות כי המשיבה 1 הוסיפה לכתב התשובה בלא רשות בא-כוח מייצג נוסף, והן מלינות על כך שבית משפט קמא התיר הוספה זו. ראשית, מדובר בטענה שלא הועלתה בבקשת המחיקה שהוגשה בבית משפט קמא, אלא בהערת אגב בלבד (סעיף 25 לבקשת המחיקה שצורפה כנספח ז' לבקשת רשות הערעור). די בכך כדי לדחותה (לעניין דחיית טענות המועלות לראשונה בערכאת הערעור ראו, למשל, ע"א 8117/03 ענבר נ' יעקב, פיסקה 23 (16.1.2006), והאסמכתאות שם). שנית, הבקשה לאישור טרם הוכרעה. ככל שבית משפט קמא יסבור כי יש לאשר את הגשת התובענה הייצוגית (דבר שכמובן איני מביע בו כל עמדה), ממילא יהא על בית המשפט לפרט בהחלטתו את זהות בא הכוח המייצג (ראו, סעיף 14(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006). גם בשל כך, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בעניין זה, בשלב הדיוני הנוכחי שבו מצוי ההליך.

9.        הבקשה נדחית בלא שנתבקשה תשובה. מטעם זה, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, כ"ח בכסלו התשע"ד (1.12.2013).

ה נ ש י א

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   13049250_S04.doc   דז

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il